מחקר שערכנו בישראל ובארצות הברית מצא קשר בין חסר חמור בוויטמין D לבין תמותה, פגיעה בכליות ומחלות כרוניות. הממצאים על נטילת תוספים מחזקים את האפשרות שתיקון החסר יכול לצמצם חלק מהסיכון, במיוחד בגיל המבוגר.
כדי לבחון את ההשלכות הבריאותיות של חסר בוויטמין D, ניתחנו מידע רפואי משתי אוכלוסיות גדולות: מבוטחי לאומית שירותי בריאות בישראל ומטופלים ברשת המחקר הרפואית האמריקאית TriNetX.
השווינו בין מבוגרים עם חסר חמור בוויטמין D לבין מבוגרים עם רמות מספקות, תוך התאמה קפדנית של הקבוצות בגיל, במין ובמאפיינים בריאותיים חשובים נוספים. ההשוואות כללו כמעט 25 אלף אנשים בישראל ויותר מ־446 אלף בארצות הברית. עקבנו אחר התחלואה והתמותה שלהם ברשומות הרפואיות לאורך תקופות של עד עשר שנים.
בקבוצה הישראלית, הסיכון למות במהלך המעקב היה גבוה פי כ־2.6 בקרב אנשים עם חסר חמור, בהשוואה לאנשים בעלי מאפיינים דומים שרמת הוויטמין אצלם הייתה מספקת. באוכלוסייה האמריקאית, הסיכון היה גבוה בכ־60%. הקשרים האלה נשמרו גם לאחר התחשבות בהבדלים שנמדדו בגיל, במחלות הרקע ובגורמי סיכון נוספים.
הממצאים נגעו למחלות ולמערכות רבות בגוף. הסיכון לפתח אי־ספיקת כליות המחייבת דיאליזה היה גבוה בערך פי שניים בשתי האוכלוסיות. בישראל, הסיכון לקטיעה בכף הרגל או באצבעות הרגל היה גבוה פי כ־3.6. חסר חמור נקשר גם להתקפי לב, לשבץ מוחי, לדמנציה ולפגיעה ברשתית העין בעקבות סוכרת.
הממצאים האלה מצביעים על כך שחשיבותו של ויטמין D עשויה להתרחב הרבה מעבר לבריאות העצמות.
בדקנו גם אם נטילת תוספים עשויה להפחית את הסיכונים האלה. בניתוח נפרד של כמעט 248 אלף מבוגרים, שימוש בתוספי ויטמין D נקשר לסיכון נמוך יותר לתמותה, לסוכרת ולהתקף לב. בקבוצה שבה תרומת התוספים לרמת הוויטמין בדם הוערכה כגבוהה ביותר, הסיכון לתמותה היה נמוך בכ־28%, בהשוואה למי שלא תועד אצלם שימוש בתוספים או שתועד שימוש מועט מאוד.
לאחר מכן השתמשנו גם בכלים של הסקה סיבתית, שנועדו להביא בחשבון באופן מעמיק יותר הבדלים רפואיים שנמדדו בין המטופלים ואת השינויים בהחלטות על נטילת תוספים לאורך הזמן. הקשר נשמר ואף התחזק: באותה קבוצת שימוש בתוספים, הסיכון לתמותה היה נמוך בכ־35%.
השילוב בין הממצאים חשוב: חסר חמור נקשר לסיכונים בריאותיים משמעותיים בשתי אוכלוסיות בלתי תלויות, ונטילת תוספים נקשרה לתוצאות טובות יותר גם לאחר בדיקות נוספות שנועדו להתמודד עם הסברים חלופיים.
כאשר ההשלכות האפשריות כוללות מוות, אי־ספיקת כליות וסיבוכים הגורמים לנכות, חסר שאפשר לתקן באמצעות תוסף נגיש וזול ראוי לתשומת לב מיוחדת. גם אם תיקון החסר מסביר רק חלק מההבדלים שראינו, המשמעות לרפואה המונעת עשויה להיות גדולה.
כרופא משפחה וכחוקר באפידמיולוגיה, אני סבור שהממצאים האלה מחזקים מאוד את החשיבות של איתור חסר בוויטמין D וטיפול בו, במיוחד בקרב מבוגרים ואנשים הנמצאים בסיכון לחסר ממושך.
אותו דפוס בשתי מדינות
במחקר הגדרנו חסר חמור כרמה נמוכה מ־10 ננוגרם למ״ל, והשווינו אותו לרמות מספקות, מעל 30 ננוגרם למ״ל. בישראל התאמנו את תוצאות הבדיקות לרמה הצפויה בשפל החורף; בארצות הברית השתמשנו ברמות שנמדדו בפועל.
בקבוצה הישראלית הותאמו המשתתפים, בין היתר, גם במשקל ביחס לגובה, בעישון, בלחץ הדם, במצב החברתי־כלכלי ובמגזר — כללי, ערבי או חרדי. הגיל הממוצע בקבוצות המותאמות היה כ־54, וכשני שלישים מהמשתתפים היו נשים.
התרשים הבא משווה ארבע תוצאות בריאותיות מרכזיות בשתי האוכלוסיות.
חסר חמור בוויטמין D נקשר לסיכון גבוה יותר לתמותה ולתחלואה קשה בשתי האוכלוסיות. ההשוואה היא בין רמות נמוכות מ־10 לבין רמות גבוהות מ־30 ננוגרם למ״ל, במעקב של עד עשר שנים. הנקודות מציגות את אומדני הסיכון, והקווים האופקיים מציגים את טווח אי־הוודאות שלהם, באמצעות רווחי סמך של 95%.
עוצמת הקשרים הייתה שונה בין המדינות. העובדה שכיוונם היה דומה, בכמה מערכות בגוף ובשתי אוכלוסיות שונות, מחזקת את הממצאים.
לממצא על הקטיעות יש משמעות מיוחדת בישראל. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהתבסס על נתוני 2019, הצביע על שיעור גבוה במיוחד של קטיעות בקרב אנשים עם סוכרת בישראל בהשוואה למדינות OECD אחרות. הממצאים שלנו מעלים אפשרות שחסר חמור בוויטמין D עשוי לתרום לעומס הזה בקבוצות מסוימות באוכלוסייה.
בדקנו גם רמות שאינן נמוכות באופן קיצוני. בניתוח של כמעט 248 אלף מבוטחים, רמות התחלתיות של 15–20 ננוגרם למ״ל נקשרו לסיכון גבוה ב־6% לתמותה, ב־11% לסוכרת וב־16% להתקף לב, בהשוואה לרמות שמעל 20. ככל שהרמה ההתחלתית הייתה נמוכה יותר, הסיכון בדרך כלל היה גבוה יותר. כלומר, הדפוס לא הוגבל לחסר החמור ביותר.
מעקב אחר השימוש בתוספים לאורך הזמן
שאלה מרכזית היא אם רמה נמוכה של ויטמין D יכולה להיות פשוט תוצאה של מצב בריאותי ירוד.
אדם שחולה עשוי לצאת פחות מהבית. מחלה יכולה להשפיע על התזונה, על הפעילות הגופנית ועל הטיפול התרופתי. הבדלים כאלה עשויים להסביר חלק מהקשר בין רמת ויטמין D נמוכה לבין מחלות בהמשך.
כדי לבדוק אם אפשר להשפיע על הסיכון, פנינו לנתוני הרכישות בבתי המרקחת.
בקרב כמעט 248 אלף מבוטחי לאומית בני 30 ומעלה, עקבנו אחר רכישות של תוספי ויטמין D לאורך השנים. שילבנו את המידע הזה עם תוצאות בדיקות הדם כדי להעריך כמה התוספים תרמו לרמת הוויטמין. הניתוח הביא בחשבון שינויים בשימוש בתוספים במהלך המעקב, לצד רמת הוויטמין בתחילתו.
שימוש רב יותר בתוספים נקשר לסיכון נמוך יותר לתמותה. בקבוצה שבה התוספים היו צפויים להעלות את רמת הוויטמין במידה הרבה ביותר, הסיכון לתמותה היה נמוך בכ־28% לעומת מי שכמעט שלא השתמשו בתוספים או שלא תועד אצלם שימוש כלל. שימוש בתוספים נקשר גם לסיכון נמוך יותר לסוכרת ולהתקף לב. לגבי קטיעות, לא נמצא קשר מובהק להפחתת הסיכון.
זהו ממצא מעודד, אך ההחלטה לקחת תוספים יכולה להיות קשורה בעצמה למצב הבריאות ולהרגלים אחרים.
לכן השתמשנו גם בכלים של הסקה סיבתית: שיטות סטטיסטיות שנועדו לשפר את היכולת ללמוד על סיבה ותוצאה מנתונים רפואיים. השיטות האלה הביאו בחשבון הבדלים רפואיים שנמדדו בין המטופלים ואת האופן שבו החלטות על נטילת תוספים השתנו לאורך המעקב.
גם בניתוח הזה נשמר הממצא: באותה קבוצת שימוש בתוספים, הסיכון לתמותה היה נמוך בכ־35%.
חזרנו על הניתוחים גם לאחר שהוצאנו מהם אירועים שהתרחשו בשנה הראשונה, ואף בשנתיים הראשונות, לאחר הבדיקה הראשונית. הממצאים המרכזיים נשארו דומים. הדבר מצמצם את הסבירות שהם משקפים רק מחלה שכבר הייתה בתהליך התפתחות בזמן בדיקת הוויטמין.
ממצא נוסף נגע לסרטן העור. בקרב אנשים עם חסר בוויטמין D נמצא סיכון נמוך יותר לסרטן עור, ככל הנראה בשל חשיפה מועטה יותר לשמש. לעומת זאת, בנתוני התוספים לא הופיע דפוס מקביל של ירידה בסיכון לסרטן עור. הדפוס הזה מחזק את האפשרות שהקשרים שנמצאו עם תוספים אינם מוסברים רק באמצעות חשיפה לשמש או נטייה כללית לשמור על הבריאות.
הבדיקות האלה מחזקות את האפשרות שלתוספים יש השפעה מגינה. המחקר תצפיתי, ולכן ייתכן שנותרו הבדלים שלא נמדדו בין המטופלים. נוסף על כך, רכישה בבית מרקחת אינה מוכיחה שכל מנה אכן נלקחה, ורכישות מחוץ לבתי המרקחת של לאומית לא נכללו.
מי עשויים להפיק את התועלת הגדולה ביותר?
אותה הפחתה יחסית בסיכון יכולה להיות בעלת משמעות שונה מאוד עבור אנשים שונים.
אצל אדם שהסיכון שלו למות בעשר השנים הקרובות נמוך מלכתחילה, גם הפחתה יחסית גדולה תתבטא בתועלת מוחלטת קטנה. אצל אדם מבוגר, שהסיכון שלו גבוה יותר, התועלת האפשרית יכולה להיות גדולה בהרבה.
השתמשנו במודלים של המחקר כדי להעריך את ההבדל הזה.
בקרב בני 70 ומעלה שרמת ויטמין D ההתחלתית שלהם הייתה נמוכה מ־5 ננוגרם למ״ל, המודל העריך כי טיפול בכעשרה אנשים במשך עשר שנים עשוי למנוע מקרה מוות אחד.
זהו אומדן המבוסס על ההנחה שהקשר שנצפה בין נטילת התוספים לתמותה אכן משקף השפעה של הטיפול. הוא ממחיש את התועלת האפשרית של תיקון חסר עמוק בגיל המבוגר.
המודל הצביע על תועלת אפשרית גם ברמות פחות קיצוניות. בקרב בני 70 ומעלה שהתחילו ברמות של 15–20 ננוגרם למ״ל, מספר האנשים שיש לטפל בהם במשך עשר שנים כדי למנוע מקרה מוות אחד הוערך בכ־18 עד 28, בהתאם להיקף השימוש בתוספים.
האומדנים האלה עוזרים להבין היכן עשויה להימצא התועלת הגדולה ביותר: בקרב אנשים שהשילוב בין עומק החסר לבין מצבם הבריאותי מעמיד אותם בסיכון גבוה במיוחד.
ואיך זה משתלב עם הניסויים הקליניים הקודמים?
מי שעוקבים אחר המחקר בתחום אולי שמעו על ניסויים גדולים שלא מצאו תועלת בנטילת תוספי ויטמין D.
התוצאות האלה חשובות. כדי להבין אותן, צריך לבחון מי השתתפו בניסויים ומה הייתה השאלה שנבדקה.
בניסוי הגדול VITAL, למשל, נטילת ויטמין D לא הפחיתה באופן מובהק את התוצאות העיקריות שנבדקו: סרטן פולשני ואירועי לב וכלי דם משמעותיים. בקרב המשתתפים שדגימות הדם שלהם נבדקו בתחילת המחקר, הרמה הממוצעת הייתה כ־31 ננוגרם למ״ל, וכ־13% בלבד היו מתחת ל־20.
זו אוכלוסיית התחלה שונה מאוד מאוכלוסייה שנבחרה בשל חסר חמור.
כאשר נותנים תוסף לקבוצה שבה לרבים כבר יש רמה מספקת של ויטמין D, בודקים בעיקר מה קורה כאשר מוסיפים ויטמין לאותה אוכלוסייה. כאשר מתמקדים באנשים עם חסר משמעותי, השאלה היא כמה אפשר להרוויח מתיקון החסר.
לכן רמת הוויטמין בתחילת המחקר חשובה, וכך גם ההתמדה בנטילה, שימוש בתוספים בקרב משתתפי קבוצת ההשוואה והרמות שהושגו בפועל במהלך הטיפול.
הבדלים כאלה עשויים להסביר חלק מהפערים בין המחקרים. הממצאים שלנו מחזקים את הצורך לבדוק אותם בניסויים המתמקדים באנשים עם חסר, במיוחד בגיל המבוגר. הם גם מחזקים את החשיבות של התייחסות רצינית לחסר שכבר זוהה, בזמן שהמחקר בתחום נמשך.
למה ההשפעה עשויה להתרחב מעבר לעצמות?
ויטמין D מוכר בעיקר בזכות תפקידו בספיגת סידן ובשמירה על בריאות העצמות. הפעילות הביולוגית שלו רחבה הרבה יותר.
ברקמות רבות בגוף יש קולטנים לוויטמין D. הוא משתתף בוויסות מערכת החיסון, בתהליכי דלקת ובפעילותם של תאים ברחבי הגוף. זו סיבה ביולוגית אפשרית לכך שחסר בו עשוי להיות קשור לפגיעה בכמה מערכות.
המחקר שלנו לא קבע מהו המנגנון המחבר בין ויטמין D לבין כל אחת מהמחלות. הוא מעלה אפשרות שחסר ממושך משפיע על תהליכים משותפים, המסייעים לגוף להתמודד עם מחלות לאורך השנים.
זה מה שמעניין אותי ברוחב הממצאים. מחלות לב, אי־ספיקת כליות, דמנציה וסיבוכי סוכרת נתפסים בדרך כלל כבעיות נפרדות. גורם שכיח שאפשר לתקן, ונמצא קשור לכמה מהן, ראוי לתשומת לב רצינית.
גם במדינה שטופת שמש עלול להיות חסר נרחב
העור שלנו מייצר ויטמין D בעקבות חשיפה לקרינת השמש. אבל מגורים במדינה שטופת שמש אינם מבטיחים שהעור יקבל את החשיפה הדרושה לייצור מספיק של הוויטמין.
במחקר ניתחנו יותר מ־1.67 מיליון בדיקות ויטמין D של כ־468,500 מבוטחי לאומית בוגרים, שנערכו בין השנים 2009 ל־2020. הדפוס העונתי היה ברור: הרמות הגיעו לשיא לקראת סוף אוגוסט ולשפל סביב אמצע פברואר.
כדי להשוות בין אנשים שנבדקו בחודשים שונים, פיתחנו מודל שמתרגם כל תוצאה לרמה הצפויה בשפל החורף. כך אפשר להשוות בדיקה שנערכה ביולי לבדיקה שנערכה בינואר על בסיס עונתי משותף.
לאחר ההתאמה לעונה, בקרב מבוטחי לאומית שעברו בדיקה, כ־10% מהגברים וכ־20% מהנשים היו צפויים להגיע בחורף לרמות נמוכות מ־10 ננוגרם למ״ל — הטווח שהגדרנו כחסר חמור. אצל כשני שלישים מהנבדקים הרמות הצפויות בשפל היו נמוכות מ־20. רק אצל כ־5% הן היו מעל 30 ננוגרם למ״ל, הסף ששימש במחקר להגדרת רמה מספקת.
לכן תוצאה טובה בסוף הקיץ אינה מבטיחה רמה מספקת בחורף. תאריך הבדיקה הוא חלק חשוב מהמשמעות של התוצאה.
אם התוצאות שלכם מופיעות ביחידות nmol/L: רמה של 10 ננוגרם למ״ל שווה ל־25 nmol/L; רמה של 20 שווה ל־50; ורמה של 30 שווה ל־75.
איך אפשר ליישם את הממצאים?
המסר המעשי שלי הוא להתייחס ברצינות לחסר בוויטמין D ולפעול לתיקונו. נטילה סדירה של תוסף היא דרך פשוטה להשלים את הכמות הדרושה כאשר החשיפה לשמש והתזונה אינן מספיקות.
הדבר חשוב במיוחד לאנשים השוהים רוב שעות היום בתוך מבנים, למבוגרים, לבעלי עור כהה ולאנשים עם השמנה.
חסר בוויטמין D נפוץ בקרב חלקים נרחבים באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסייה הערבית, במיוחד בקרב נשים. לבוש וכיסוי ראש המשאירים מעט מאוד עור חשוף לשמש מצמצמים את הייצור הטבעי של הוויטמין. לכן יש חשיבות מיוחדת לאיתור החסר ולטיפול בו באמצעות תוספים בקרב אוכלוסיות אלו.
בחורף החשיבות הזאת גדלה. אם אתם מסתמכים על שמש הקיץ כדי לשמור על רמת הוויטמין, כדאי להביא בחשבון מה קורה בחודשים שבהם החשיפה לשמש פוחתת.
ויטמין D הוא תוסף נגיש וזול, ובמינונים מתאימים הוא לרוב בטוח. תיקון חסר משמעותי עשוי לדרוש מינון שונה מזה שנועד לשמור על רמה מספקת, ורופא המשפחה יכול לסייע בהתאמתו. מינונים מופרזים עלולים להעלות את רמת הסידן בדם; המטרה היא נטילה סדירה במינון המתאים למצבכם.
עשיתם בדיקת ויטמין D ורוצים לדעת אם הרמה תספיק בחורף?
תוכלו להיעזר במחשבון בכתובת vitamind.medil.ai.
הזינו את תאריך הבדיקה ואת רמת הוויטמין שנמדדה. בעזרת מודל שפותח במכון המחקר של לאומית על בסיס נתונים מישראל, המחשבון יעריך את הרמה הצפויה בשפל החורף ויעזור לכם להבין אם אתם בסיכון לחסר.
לחצו כאן לחישוב רמת ויטמין D הצפויה שלכם בחורף
הממצאים שלנו מחזקים את האפשרות שתיקון חסר בוויטמין D יכול לתרום לבריאות הרבה מעבר לשמירה על העצמות. התועלת האפשרית גדולה במיוחד אצל מבוגרים עם חסר עמוק. איתור האנשים האלה וסיוע בשמירה על רמות מספקות הם צעד מעשי ברפואה המונעת, שעשוי להפחית תחלואה קשה ותמותה מוקדמת.
References
Israel A, et al. Vitamin D Deficiency, Supplementation, and Aging-Related Morbidity and Mortality Across Two Longitudinal Population Cohorts. Aging Cell, 2026.
Manson JE, et al. Vitamin D Supplements and Prevention of Cancer and Cardiovascular Disease. New England Journal of Medicine, 2019.
NIH Office of Dietary Supplements. Vitamin D fact sheet.



